דבר המנהלת- חנה עסיס.
"את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם…" (הרב סולוביצ'יק, ימי זיכרון)
התפיסה החינוכית של המדרשה התיכונית אור תורה מושתתת על הרעיון המבוטא בדבריו של הרב סולוביצ'יק: האדם נולד שליח.
במהלך שש שנים של עבודה משותפת עם הבנות, אנו מבקשות לפתח ולהעמיק את תודעתן הערכית. אנו שואפות לגדל בנות המפרשות את חייהן כחלק ממשהו גדול יותר ורחב יותר מן האני-העצמי. אנו שואפות לגדל בנות לחיים של גדולה, מצוינות ומחוייבות לחברה, בנות החותרות לחיים של משמעות.
הלימוד והצמיחה במדרשה מתקיימים מתוך אווירה של שמחה, דיבוק חברות בין הבנות ושיח פתוח וחם עם הצוות החינוכי.
ראש וראשון לפיתוח תודעת שליחות היא בגיבוש הזהות האישית. רק אדם המודע לכוחותיו וחולשותיו יוכל לנתבם כראוי גם לצרכי הזולת.
על-כן, החינוך במדרשה בתחומים השונים נע על הציר שבין העצמת הזהות האישית הפנימית לבין העמקת יכולת ההתבוננות ותחושת המחויבות כלפי הסביבה.
החינוך להעמקת הזהות הדתית, מבקש לפרוץ את גבולות המחוייבויות הפורמאליות של תכנית הלימודים. הדרישה להעמקה ולהרחבה בלימודי הקודש והתכניות הוולנטריות המגוונות משקפות את התפיסה המבקשת לחנך לקבלת אחריות על העמקת העולם הדתי האישי והסובב אותנו.
החינוך למצוינות במדרשה איננו מסתפק בהישגים גבוהים, אלא מבקש לגרות את הסקרנות האינטלקטואלית, להרחיב אופקים, לפרוץ את גבולותינו האישיים ולהיבנות באופן בו נוכל לתרום להובלת החברה הישראלית לשיאים בתחומי הרוח, החברה והכלכלה ואף את האנושות כולה, בבחינת "תיקון עולם במלכות שדי".
החינוך החברתי מכוון להעצמת האישיות התורנית, הלאומית, הנשית והאישית כמו גם לבניית תודעה של שליחות מתוך מחויבות לסביבה. תלמידות המדרשה נהנות משפע של פעילויות חברתיות וחינוכיות התורמות לאווירה השמחה ולתחושת השייכות.
בעידן המקדש את האני, את העצמי, את "הנכון לי", יש גאווה רבה ותחושת סיפוק במפגש עם תלמידות ובוגרות המדרשה, המדברות במונחים של משמעות, עשייה חברתית ותחושת שליחות.