בימים ההם בזמן הזה

הרב שטיינזלץ בספרו 'חיי שנה' מתבונן בחג החנוכה, כחג שבמרכזו עומדת לבחינה היהדות כאומה. היכולת של התרבות ההלניסטית לגשר על פערים בין תרבויות שונות ולשמש 'מטריה' לאוסף של תרבויות מגוונות הייתה קשורה בתפיסתה הסובלנית. לא ניתן להתעלם מן העובדה כי האפשרות הפשוטה למזג ניגודים, הפכים וסתירות, בקלות יחסית, משקפת פיחות כללי של העולם הערכי. חוט דק אך עיקש מחבר בין הימים ההם לזמן הזה. בעולם פלורליסטי-פוסטמודרני, אנו כיהודים עסוקים רבות במתח / במציאת האיזון שבין קבלת האחר והשונה לבין הדרישה והצורך לשמר את ייחודיותנו. עיקר המאבק בחנוכה לא היה לאומי. השאיפה לשחרור לאומי לא היוותה עילה למלחמה משך מאות בשנים. המלחמה פרצה בשל מאבק אידיאולוגי בין התפיסה הנמנעת מקידושם של ערכים, לבין תפיסה שאיננה יכולה לוותר על הייחודיות. במובן זה חג החנוכה, למרות דימויו הקליל, הינו חג 'דתי', אולי יותר מכל חג אחר. חג זה חוזר ומזכיר לנו את ההכרח לשמור על ייחודנו ואת הצורך העולה מעת לעת גם להיאבק עליו. ואולי דווקא ההתעקשות על ייחודיותנו היא זו המאפשרת לנו להפנות את נרותינו לרשות הרבים.

חג אורים שמח

השבוע שהיה…

ערב כיתה יב1 – תודות למשפחת בן דוד על אירוחה של הכיתה של ידידה לערב כיתה בשבוע שעבר.

יום כשרות – כמדי שנה, קיימנו השבוע בבית הספר את "יום כשרות" לשכבת יב. מטרתו של יום כשרות הוא להקנות לתלמידות ידע בהלכות כשרות בתחומי כשרות שאינם נלמדים במסגרת תכני הבגרות בתושבע"פ, במטרה להכין אותן לחיים, ולתת להן את הבסיס להחזקת מטבח כשר. בתחילת יום הכשרות כל בת מקבלת חוברת לימוד בהוצאת ביה"ס, שבעזרתה היא תסכם את הנושאים שהיא לומדת במהלך היום. יום הכשרות מתחיל בשעתיים של תחנות למידה בנושא כשרות, בהן הבנות עברו בסבב בין ארבע תחנות לימוד, ובעזרת המצגות שהיו בכל תחנה הן סיכמו את הנושאים הנלמדים בחוברת שהן קיבלו. הנושאים שנלמדים ביום זה הם: הפרשת חלה, איסור ערלה, מצוות נטע רבעי, הפרשת תרומות ומעשרות, טבילת כלים, הכשרת כלים, ניקוי המזון מחרקים ואיסור מאכלי גויים. לאחר תחנות הלימוד – הבנות מתחלקות לקבוצות עבודה ומבשלות ארוחת צהרים שכבתית, כאשר כל קבוצה מבשלת מרכיב אחד מן הארוחה, ובמהלך הבישול הן צריכות ליישם את ההלכות שהן למדו.

הבנות בררו אורז ובישלו אותו, ניפו קמח, הפרישו חלה והכינו פיתות על הטאבון, בדקו חסה והכינו סלט ירקות, בדקו תותים והכינו סלט פירות, הכשירו כבד, בררו עדשים ובישלו מרק עדשים, והכינו לנו עוף טעים במנגל. היום התנהל באווירה שמחה ופעילה. הבנות למדו ברצינות את הלכות הכשרות, ובישלו ארוחה טעימה ביותר ! היום הסתיים בארוחה שכבתית עם דבר תורה של אחת הבנות. כבכל שנה, הצלחתו של יום זה מתבססת על עבודה משותפת של אבות הבית – אפי ואיתן, יחד עם צוות המזכירות ורכזת המערכת – בלהה, יחד עם צוות המורות של כתות יב ועוד מורות שבאו לסייע בהפעלת היום – ובזכות העבודה של כולם הבנות נהנו מיום מקסים של לימוד ועשיה. יישר כח למרב ברמה יוזמת ומארגנת היום וכותבת הדברים. מצורפות תמונות.

מוטל בן פייסי החזן – ביום שני יצאו תלמידות מגמת תיאטרון לצפות בהצגה בבית מזי'א. ההצגה עסקה בסיפורו המופלא של שלום עליכם: "מוטל בן פייסי' החזן". השחקנים הביאו בפעם הראשונה לבמה, את סיפורו של מוטל בן ה- 9 וכל הדמויות הססגוניות המקיפות אותו, שהתחיל בכפר במזרח אירופה והמשיך דרך כל חוויות המסע, עד לאמריקה הרחוקה. תודות ליוזמות ולמלוות: צופיה שיף ואילת.

זהירות בדרכים – תלמידות שכבת יא השתתפו ביום שלישי ביום עיון בביה"ח הר- הצופים, בנושא: זהירות בדרכים ונהיגה נכונה. תודות למלווים: שולי, תחיה, אוסי נויק וישראל לוינגר.

שיחת מנהלת – והפעם ב"שיחת מנהלת" עם בנות שכבת י', עסקנו במלחמת האזרחים בסוריה.

מסע תודעה – תלמידות השמינית חזרו ביום חמישי ממסע תודעה שהתמקד בהעצמה למנהיגות. הבנות העתידות לשמש כמנהיגות בשנה הבאה, כל אחת בתחומה, חוו חוויות מאתגרות ומשמעותיות שהיה בהן כדי לקרוא תיגר על הגבולות המוכרים לנו. המסע אפשר להן התבוננות פנימית בנוגע לכוחותיהן האישיים וכחלק מקבוצה. תודה למחנכות המלוות והמארגנות: ידידה, אתי ומיכל. תודה לבנות הנהדרות על שיתוף הפעולה התובעני לעיתים, ועל הנכונות להמשיך ולגדול.

חיים של הגשמה – במסגרת העיסוק בנושא: ציונות דתית בשכבת יא, השתתפו הבנות ביום רביעי בשיחתו של עדיאל בר-שלום שעסקה בשליחות החברתית של הציונות הדתית ברמה הרעיונית והמעשית.