אירועים אחרונים

לך לך לדורות הקב"ה מצווה את אברהם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". בעצם הציווי מקופלת הנחת היסוד כי בית ההורים, הארץ והמולדת הם המקום הטבעי והנכון לו לאדם. האדם מקבל ולומד את ערכיו בבית הוריו ובמולדתו, ובפרידה מבית גידולו קיימת סכנה ממשית לפיחות ערכי והתרחקות רוחנית. על כן מצרף הקב"ה […]

מן הפרשה "והמבול היה מים על הארץ" (ז', ו'). חורבן העולם בימי נח התרחש באמצעות המים. הקב"ה המטיר מים על כל הארץ ומחה את היקום. נח ומשפחתו לבדם ניצלו באמצעות התיבה אותה בנו ובה מצאו מחסה. הבחירה דווקא במים ככלי המשחית של העולם, יש בה משום סמליות גדולה המזכירה לנו מידית את ימי בראשית, את […]

 ושמחת בחגך חג הסוכות מכונה בסידור התפילה: "זמן שמחתנו". אכן חג הסוכות, משמחת בית השואבה ועד לשמחת תורה, הוא חג בו השמחה מהווה מרכיב מרכזי. הרב שטיינזלץ העומד על העניין האמור, תוהה על היכולת לשמוח על פי לוח השנה ומרחיב את תמיהתו לרצף אירועים בעלי אופי רגשי המצויים בלוח השנה העברי: מימים שנועדו להתבוננות רצינית, […]

שובה ישראל עד ה' אלוקיך (מתוך ההפטרה) מעגל השנה בעולם היהודי, כעניינים רבים ואחרים, איננו מקרי. ההפרדה בין חודש אלול הסוגר שנה לימים הנוראים הפותחים שנה, מקפלת בתוכה ממשמעותה של תשובה. לרעיון התשובה מס' רבדים: בשלביה הראשונים, עניינה בעזיבת החטא, חרטה ווידוי. כפי שאומר הרמב"ם: "ומה היא התשובה הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירנו ממחשבתו ויגמור […]

ללמוד ולעשות בסיכומו של חודש אלול ולצורך סיכומו של הנושא "ללמוד ולעשות" בו עסקנו במהלך החודש, אנו מבקשות להתייחס ל"איש השנה" בחמ"ד, הרב גורן. אבי רט כותב בספרו "עוז ותעצומות" כי ישנן דמויות שסיפור חייהן הוא למעשה סיפורה של האומה כולה.  ישנן דמויות שהקב"ה הציב אותן בצמתים המשמעותיים ביותר בדברי קורות עמנו והן מאירות ומטביעות […]

מן הפרשה "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נותן לך…" (דברים כו', א'-ב') בתחילת הפרשה נאמר והיה כי תבוא אל הארץ, לאחר מכן משתמש הכתוב בלשון קניין – ארצך. ואמנם קודם שהאיכר מיישב את הקרקע, מעבד […]