שנה עברית: תשע״ז

"האדם התורני היוצר מתהווה תמיד. הוא מתפעל ומשתאה נוכח ריבוי ההתרחשויות הזורמות סביבו ונוכח הופעתם האדירה של החיים וסוד התחדשותם המתמדת. הוא מקשיב לנחל החיים הזה על כל פלגיו, כשם שהוא מאזין לשורשים האלוקיים המחיים את ענפיה וסעיפיה של התורה שהוא לומד. הוא מיד מהלך בין העומדים. שוב ושוב הוא מוצא עצמו במקום שלא היה […]

מן הפרשה "והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר. זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשואים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים…( יא', ד'-ה') בני ישראל שנגאלו זה מקרוב, מגלים רפיון עם הקשיים הראשונים בהם הם נתקלים. ואותו הייאוש הנולד מן הקושי, מעורר בהם […]

"נזר אלוקיו על ראשו" בפרשתנו מתגלה יחסה הדואלי של היהדות אל תופעת הנזירות. מחד, נתפס הנזיר כקדוש – "קדוש הוא לה'". את המילים נזר אלוקיו על ראשו מפרש האבן-עזרא ככתר, כתר מלכות המצוי על ראשו של הנזיר. מאידך, רבים מן הפרשנים התייחסו לקרבן החטאת אותו צריך להביא הנזיר במלאת ימי נזרו – נזירותו היא חטאתו. […]

"ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות" (ויקרא כ"ב, י"ג). על הפסוק לעיל אומרת הגמרא בסנהדרין (סנה' ק'.): "קוממיות –  שתי קומות, כקומתו של אדם הראשון". לפני ימים אחדים – ביום העצמאות חגגנו את בניינה של הקומה הראשונה – הקמת מדינת ישראל. חגגנו את הבניין המדיני, את ההתיישבות, את הכלכלה המשגשגת, את עוצמתנו הצבאית ועוד. זכינו […]

שבת בהר-בחוקותי זכות ואחריות בפרשתנו הפורטת את הכאב והצרות הצפויים לעם ישראל באם לא יקיימו את הברית עם הקב"ה, מוצנעת גם הבטחה: "ונתתי את עריכם חרבה והשימותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחוחכם. והשימותי אני את הארץ ושממו עליה אויבכם היושבים בה" (כו, ל"א-ל"ב).  יתכן ומפאת הנסיבות ימנע מעם-ישראל לשבת בארץ-ישראל. אך, מבטיח הקב"ה, לא […]

גאולה ברוח ובמעשה במוצ"ש נציין באמצעות הדלקת מדורות, בין השאר, את יום פטירתו של רשב"י. המדורות ישמשו כנר לעילוי נשמתו. לרשב"י מיוחס ספר הזוהר והוא נתקדש בעם כאבי הקבלה ותורת הנסתר. אך, רשב"י, ראוי לזכור, היה תלמידו של רבי עקיבא שתמך בהתלהבות גדולה במרד בר-כוכבא ממניעים לאומיים. גם לאחר מותם של תלמיד ר' עקיבא במרד, […]

עשרת ימי התשועה "לפני שמונה שנים, בעצם ליל בלהות מלא זוועות מיידאנק, טרבלינקה ובוכנוואלד, בליל של תאי גז וכבשנים, בליל של הסתר פנים מוחלט, בליל שלטון שטן הספקות והשמד, אשר רצה לסחוב את הרעיה מביתה לכנסייה הנוצרית, בליל חיפושים בלי הרף ובקשת הדוד – בליל זה גופו צץ ועלה הדוד. האל המסתתר בשפרירי חביון הופיע […]

משואה לתקומה האש כידוע, טומנת בחובה תכונות קוטביות. האש מאירה ומאפשרת חיים, אך האש גם שורפת ומאכלת. אכן, במסורת ישראל לאורך הדורות אנו נתקלים בהתייחסות הדיכוטומית כלפי האש. מחד האש המבצבצת והמאירה ברגעים גדולים: השכינה המתגלה באש, הסנה, מעמד הר סיני, עמוד האש, האש המציגה על פי המדרש את תבנית המשכן ומעשה המנורה, אש התמיד […]

מעבדות לחרות שני פנים לעניין העבדות: פן משפטי-פוליטי ופן אישיותי- פסיכולוגי. בהיבט המשפטי, העבד הוא אדם אשר סדר יומו מוכתב ע" אדם אחר, אשר זכויותיו וחובותיו שונות משל האחרים ומוכתבות גם הם על-ידי אדונו – בשר ודם. בהיבט הפסיכולוגי נחשיב לעבד, אדם המרגיש כבול, משועבד, אדם אשר אפילו אינו מצפה  ומייחל לחירות. היציאה ממצרים כוונתה […]

מן הפרשה גם השנה כבדרך–כלל, חלה שבת החודש בשבת ויקהל-פיקודי. בפרשת החודש אנו קוראים את הציווי: "…בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית" ברב מכות מצרים הייתה הבחנה ברורה בין היהודים למצרים – המצרים נפגעו ואילו היהודים נצלו. מכת בכורות אמנם פגעה במצרים אך יצרה הבחנה גם בקרב היהודים – בין […]