שנה עברית: תשע״ח

לקראת סיומה של שנת לימודים עמוסה וגדושה כל טוב יצאנו כל תלמידות המדרשה עם כל צוות המורות לימית 2000. שחינו בבריכות, התגלשנו במגלשות, אכלנו ונהננו ביחד. נשארנו עם טעם של עוד…. היה סיום מושלם לשנה נפלאה… מחכות להפגש שוב בשנה הבאה. חופשה נעימה לכולן!!  

הרב ריסקין, ראש מוסדות אור תורה מסיים את ספרו "ציוני דרך", במילים היקרות הבאות: "המורשת החשובה ביותר שאני יכול להשאיר לנכדי האהובים, היא: אף פעם אל תפסיקו לחלום. חלמו בהקיץ, לא רק בשנתכם, ודאגו שלחלומכם תתלווה תכנית פעולה שתאפשר את הגשמתו. חשוב מכל, קשרו את חלומכם בחלומו של ישראל סבא, בחלומה של כנסת ישראל. עגנו אותו בהיסטוריה […]

רשימות הספרים בקובץ המצורף בהצלחה בשנת לימודים תשע"ט!    

מן הפרשה הפרשה בסופה מתייחסת לנושא הציצית. הציצית שצריכה להיות תכלת. המדרש בתנחומא (שלח, טו') מתייחס להוראה זו ואומר: "שהתכלת דומה לים, הים דומה לרקיע והרקיע דומה לכיסא הכבוד ומתוך שהוא רואה אותו, זוכר את קונו". מדרש זה מסביר למעשה, את הפסוק בפרשת ציצית: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'". יש כאן מערכת אסוציאטיבית. מהצבע התכלת […]

"ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקידש את ראשו ביום ההוא"(ו', י"א) בסיומם של חיי הפרישות בהם בחר הנזיר, עליו להביא קרבן חטאת. ייתכן וקרבן החטאת בא לכפר על מעידות שהיו בדרך – מעידות אליהן הנזיר איננו מודע. אך ייתכן ויש לראות בקרבן זה את דרכה של התורה להביע את הסתייגותה […]

האם היה צריך הקב"ה לרדת על הר סיני בקולות וברקים ושופר גדול כדי להודיענו את מצוות "לא תגנוב"? בימים שלפני מתן תורה, אנו חוזרים, מטבע הדברים, אל מעמד הר סיני ומנסים ללמוד עוד משהו על פשרו. עומד הרב שטיינזלץ, על מהותן של עשרת הדברות שניתנו במעמד הכ"כ יוצא דופן, ומציין כי איננו מוצאים בהם חידוש על […]

גאולה ברוח ובמעשה השבוע ציינו באמצעות הדלקת מדורות, בין השאר, את יום פטירתו של רשב"י. המדורות ישמשו כנר לעילוי נשמתו. לרשב"י מיוחס ספר הזוהר והוא נתקדש בעם כאבי הקבלה ותורת הנסתר. אך, רשב"י, ראוי לזכור, היה תלמידו של רבי עקיבא שתמך בהתלהבות גדולה במרד בר כוכבא ממניעים לאומיים. גם לאחר מותם של תלמיד ר' עקיבא […]

נוּן בְּבִקְּתָּה מִתְּמוֹטֶטֶת מִיּשֶן, עִם אֶחָּיו בְּחַסְּדֵי אֵל חַנּוּן, הִתְּגּוֹרֵר ל ו אֵי אָז אִיש בְּגשֶן, אִיש עִבְּרִי פָּלְּמוֹנִי וּשְּמ ו נוּן. בְּעֻמְּקֵי סֵפֶר שְּמוֹת שָּם שָּקַע הוּא בֵין מִכְּרוֹת רַעַמְּסֵס א ו פִתֹם. וּלְּמוֹפְּתִים נוֹרָּאִים לֹא חִכָּה הוּא כִי אָמַר הוּא: מוֹפְּתִים? מַה פִתְּאֹם? תַחַת שֵבֶט נוֹגֵשׂ הַקּוֹרֵ ע מֵעָּלָּיו אֶת עוֹר ו הַצָּהֹב, […]

מן הפרשה "כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" (ויקרא ב' יא'). בפסוקים לפנינו מצויות מגבלות הנוגעות להבאת הקורבנות. ושוב יש בראייה ובהתבוננות נוספת בפרטים הקטנים, בכדי ללמוד על המשמעויות והמגמות להן מכוונת תורת ישראל. גם הדבש וגם הלחם מהווים את השיא בהבשלה – […]

מן הפרשה פרשתנו המוקדשת כל כולה לעניין המשכן, מייחדת את הפתיח, שני הפסוקים הראשונים, לציווי שעל פניו נראה תלוש ולא ממין העניין – מצוות השבת. ואמנם רבות דיברו הפרשנים השונים על הקשר שבין השבת למשכן. החל בל"ט אבות מלאכה הנלמדים ממלאכת המשכן וכלה בחיבור שבין 'קדושת הזמן' הנלמדת מן השבת ל'קדושת המקום', הנלמדת מן המשכן. […]