אירועים אחרונים

בין לוחות ראשונים ללוחות שניים פעמיים ניתנו הלוחות, והראשונים כמו השניים ממשיכים ללוות את ישראל. כפי שאמרו חז"ל: "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון" (ברכות ח'). ללוחות הראשונים תפקיד לצד הלוחות השניים. שבירתם של הלוחות הראשונים מוסברת בקבלה, בחסידות ועוד, באמצעות רעיון שבירת הכלים. העולם אינו סוגל להכיל יצירה שהיא כולה, בשלמותה, ממהותו של הקב"ה. בלוחות […]

עד דלא ידע? חג הפורים בולט בייחודיותו לעומת שאר חגי ישראל: השכרות המגונה בתנ"ך, הופכת בפורים למצוות היום. חכמינו שהדריכו אותנו ל"דע מאין באת ולאן אתה הולך", מנחים אותנו בפורים ל"עד דלא ידע". אחד מסימני החגים המובהקים הוא אמירת ההלל – בפורים קבעו חכמים בדוחק כי המגילה משמשת תחליף להלל. ונוסיף את תחושת הסתר הפנים […]

  המעבר בין פרשת יתרו לפרשת משפטים, בין מעמד הר סיני לקודקס המשפטי הפורמאלי יכול להתפרש במבט ראשון כנפילה מן הגובה והעוצמה של החוויה הדתית והרוחנית אל השגרה האפורה שבחיי המעשה היום-יומיים. והנה לאחר פירוט החוקים והמשפטים מבטיח הקב"ה לשלוח לעמו מלאך שומר בכניסתו לארץ המובטחת: "הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל […]

מן הפרשה השבוע אנו קוראים את פרשת מתן התורה. משה עולה להר סיני ולאחר תהליך בן ארבעים יום ולילה הוא מעניק את התורה לעם ישראל. עיקר משמעותה של התורה בקיום המצוות (תורה מלשון הוראה – להורות ציווי). תיאור מתן התורה דרמטי. התורה ניתנת לעם ישראל בקול גדול, רעש וברקים, ולא בכדי. קיימת הסכנה כי במערכת […]

כי האדם עץ השדה "ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים. ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה. וילונו העם על משה לאמר מה נשתה. ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם […]

שבת פרשת שמות מנהיגות אלוקית ואנושית "… וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל. ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדול הזה מדוע לא יבער הסנה. וירא ה' כי סר לראות ויקרא אליו אלקים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני. ויאמר אל תקרב הלום […]

מן הפרשה פרשת ויגש פותחת באחד הדיאלוגים המרגשים ביותר: יהודה פונה אל יוסף ומנסה בניסיון נוסף לשכנע את השר המצרי לחון את בנימין אשר בשקו נמצא הגביע שלו. רבות נכתב על פרשייה זו, והיא הציתה את דמיונם של קוראים רבים. מהו החידוש בדבריו של יהודה לשר המצרי? מה מספר לו שעדיין אינו יודע? הרי יהודה […]

היכולת של התרבות ההלניסטית לגשר על פערים בין תרבויות שונות ולשמש 'מטריה' לאוסף של תרבויות מגוונות הייתה קשורה בתפיסתה הסובלנית. חוט דק אך עיקש מחבר בין הימים ההם לזמן הזה. בעולם פלורליסטי-פוסטמודרני, אנו כיהודים עסוקים רבות במתח / במציאת האיזון שבין קבלת האחר והשונה לבין הדרישה והצורך לשמר את ייחודיותנו.