אירועים אחרונים

"ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקידש את ראשו ביום ההוא"(ו', י"א) בסיומם של חיי הפרישות בהם בחר הנזיר, עליו להביא קרבן חטאת. ייתכן וקרבן החטאת בא לכפר על מעידות שהיו בדרך – מעידות אליהן הנזיר איננו מודע. אך ייתכן ויש לראות בקרבן זה את דרכה של התורה להביע את הסתייגותה […]

האם היה צריך הקב"ה לרדת על הר סיני בקולות וברקים ושופר גדול כדי להודיענו את מצוות "לא תגנוב"? בימים שלפני מתן תורה, אנו חוזרים, מטבע הדברים, אל מעמד הר סיני ומנסים ללמוד עוד משהו על פשרו. עומד הרב שטיינזלץ, על מהותן של עשרת הדברות שניתנו במעמד הכ"כ יוצא דופן, ומציין כי איננו מוצאים בהם חידוש על […]

גאולה ברוח ובמעשה השבוע ציינו באמצעות הדלקת מדורות, בין השאר, את יום פטירתו של רשב"י. המדורות ישמשו כנר לעילוי נשמתו. לרשב"י מיוחס ספר הזוהר והוא נתקדש בעם כאבי הקבלה ותורת הנסתר. אך, רשב"י, ראוי לזכור, היה תלמידו של רבי עקיבא שתמך בהתלהבות גדולה במרד בר כוכבא ממניעים לאומיים. גם לאחר מותם של תלמיד ר' עקיבא […]

נוּן בְּבִקְּתָּה מִתְּמוֹטֶטֶת מִיּשֶן, עִם אֶחָּיו בְּחַסְּדֵי אֵל חַנּוּן, הִתְּגּוֹרֵר ל ו אֵי אָז אִיש בְּגשֶן, אִיש עִבְּרִי פָּלְּמוֹנִי וּשְּמ ו נוּן. בְּעֻמְּקֵי סֵפֶר שְּמוֹת שָּם שָּקַע הוּא בֵין מִכְּרוֹת רַעַמְּסֵס א ו פִתֹם. וּלְּמוֹפְּתִים נוֹרָּאִים לֹא חִכָּה הוּא כִי אָמַר הוּא: מוֹפְּתִים? מַה פִתְּאֹם? תַחַת שֵבֶט נוֹגֵשׂ הַקּוֹרֵ ע מֵעָּלָּיו אֶת עוֹר ו הַצָּהֹב, […]

מן הפרשה "כל המנחה אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" (ויקרא ב' יא'). בפסוקים לפנינו מצויות מגבלות הנוגעות להבאת הקורבנות. ושוב יש בראייה ובהתבוננות נוספת בפרטים הקטנים, בכדי ללמוד על המשמעויות והמגמות להן מכוונת תורת ישראל. גם הדבש וגם הלחם מהווים את השיא בהבשלה – […]

מן הפרשה פרשתנו המוקדשת כל כולה לעניין המשכן, מייחדת את הפתיח, שני הפסוקים הראשונים, לציווי שעל פניו נראה תלוש ולא ממין העניין – מצוות השבת. ואמנם רבות דיברו הפרשנים השונים על הקשר שבין השבת למשכן. החל בל"ט אבות מלאכה הנלמדים ממלאכת המשכן וכלה בחיבור שבין 'קדושת הזמן' הנלמדת מן השבת ל'קדושת המקום', הנלמדת מן המשכן. […]

דבר הרבנית – נטע זילבר ההצגה שהעלנו התבססה על סיפורו של רבי נחמן- התבואה המשגעת. המלך של ר נחמן נוכח לדעת כי הנחשבים בעיני החברה למשוגעים אינם בהכרח המשוגעים האמיתיים. החריג בחברה הוא זה שנחשב למשוגע .  החיים שלנו מזמנים מתח קבוע בין ההשתייכות לעדר וההליכה אחריו לבין הרצון והצורך לשמור על הייחודיות והערכים שלנו . העדר […]

מן הפרשה "ועשית שלחן עצי שטים אמתיים ארכו…ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד" (שמות כ"ה, כ"ג ל')-  מבין כלי המקדש המגוונים מייצג השולחן, הנושא את לחם הפנים, את החיבור החזק והמשמעותי ביותר לעולם החומר. חיבור לעיסוק הגשמי המהווה בסיס חשוב לעוצמתו והתפתחותו של העולם. הרב נעם פרל מסביר, כי תורת ישראל באה להדגיש שאף הלחם מהווה חלק […]

מן הפרשה לאחר החוויה המרוממת ויוצאת הדופן של קבלת התורה, אנו עוסקים השבוע בפרטי המצוות: "אלה המשפטים אשר תשים לפניהם". מעניינת ובמבט ראשון מתמיהה, הבחירה לפתוח את קובץ החוקים הגדול במצווה שלא נראית מיסודות התורה המרכזיים עבד עברי: מצווה שאינה נוהגת היום, וכולה נובעת מתוך מצב בלתי ראוי, משום שהוא נמכר בגניבתו (רש"י). דומה שהתורה […]

ט"ו בשבט בסעודת פירות ארץ ישראל בחמישה עשר בשבט ביקש ר' מנדל קוצק מתלמידו ר' יצחק מאיר, לדרוש מענייני דיומא. פתח ר' יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן, שאל ותירץ, הקשה ופירק. אמר לו ר' מנדל: לו היינו בארץ ישראל, די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה […]